שמלות כלה הודיות
רק לא לבן, או רק לבן – כלה הודית מסורתית וכלה הודית יהודייה.
בכל מקום בעולם, חתונה היא סיבה למסיבה. אבל בהודו זה כבר סיפור אחר לגמרי. כמו בעת העתיקה ובימי-הביניים בתרבות המערבית, משפחה גרעינית הודית מסורתית ומודרנית כוללת את הדודים והדודות, אחיינים ואחייניות, סבים וסבתות. אז תתארו לכם מה קורה כשהמשפחה המורחבת מגיעה לחתונה… מה עוד שהאורחים הרבים לא מגיעים לחגוג יום אחד בלבד, חתונה הודית מסורתית נמשכת מספר ימים ועלולה אף להימשך גם 15 ימים
רק לא לבן
בהודו קיימות תרבויות ודתות רבות ומנהגים שונים וקשה לעשות הכללה כאשר מנסים לתאר חתונה הודית ואת לבוש חתני השמחה. על-פי המסורת ההינדית, כמו בארצות אחרות במזרח, הכלה ההודית לבושה אדום – צבע המסמל מזל טוב, הצלחה, וכי הכלה היא בת מזל. בגד החתונה המסורתי הוא סארי עשוי משי אדום. עם הזמן, ובהתאם לתרבות המשפחה והדת, כלות הינדיות החלו גם ללבוש לחתונתם בגדים מסורתיים אחרים כגון הגג’רה-צ’ולי (gaghra choli) – מעין חצאית ארוכה ורקומה עם קפלים ועליה חולצה עם שרוולים קצרים שמשאירה את הגב התחתון ואת הזרועות חשופים. שמלת הכלה המודרנית המסורתית עשויים מגוון בדים כמו קרפ, georgette, charmeuse, וסטין, ומגוון צבעים כמו זהב, ורוד, כתום, סגול כהה (maroon), חום וצהוב. אך בשום פנים ואופן לא לבן.
הכלה ההודית היהודית
מעניין לגלות שהקהילות היהודיות שחיו בהודו (חלקן קיימות שם אלפי שנים) הקפידו ללבוש לבן, וההודים היהודיים, גם לאחר שעלו לארץ מקפידים לשמור על המסורת וללבוש “לבן-לבן”, אפילו לא קרם או שמנת. כמו שקורה לרוב כשתרבות של מיעוט חיה בקרב רוב עם תרבות אחרת, תרבות המיעוט מטמיעה אליה מנהגים שונים אך מקפידה לשמור על זהותה הייחודית בתהליך ההטמעה. כך קרה שכלות הודיות יהודיות לובשות לחתונתן סארי לבן. כך גם לובשות היום הודיות נוצריות שתרבותן המסורתית נטמעה בתרבות המערב.
הסארי הוא יריעת בד רקומה הנכרכת במהודק על הגוף בעזרת סיכות או אבנט, ומותירה אחריה שובל הנקרא פאלו. הסארי לרוב צבעוני ובעל עיטורים רקומים וחרוזים, וכלות עשירות אף שוזרות את הסארי בחוטי כסף וזהב. שיהיה לכולן מזל טוב, ללא הבדל דת, תרבות או שמלה!