השראות מתאילנד
לאחרונה חזרתי מטיול משפחתי בתאילנד. חוץ מהחופים המדהימים, התרבות המרתקת, השופינג והשלווה המדהימה (נו טוב, תאילנד..) – חזרתי בעיקר נרגשת מעבודת האומנות והבניה העתיקים במקדשים בבנגקוק.
מדהים איך עולם של מירקמים וצבעים ושכבות מתקיים גם בעולם הבניה והפיסול, עולם של אבן וחומר באותה מידה שמתקיים בעולם שלי – עולם של בדים ורכות….
ממש מצאתי בתוך המקדשים המופלאים, המרשימים והסבוכים הללו את צורת העבודה שלי והסגנון שלי בתוך מה שבנו ויצרו התאילנדים לפני מאות ואלפי שנים.
שימו לב איך הם הצליחו בעזרת שימוש בחומרים כמו אבן, קרמיקה וחרס ובעזרת הצבעים והגלזורה ליצור צורות, דוגמאות, שכבות ומרקמים שיוצרים ממש תנועה וזרימה מופלאים כל כך שכאילו לא קשורים לקשיחות החומר.
תראו איך בתמונה הזו – רואים רקע של קרמיקות ולפניה דוגמת פרחים במוזאיקה המובלטת על פני ובזכות הרקע – זהו בדיוק אותו “משחק” שאני עושה בין אפליקציות על רקע בדים ותחרה במירקמים שונים. כנראה שבעזרת צורות, תבניות וצבע אפשר לחצות את גבולות החומר…
אחד הדברים המפעימים ממש, הוא האופן בו הם שילבו את הברק בתוך עולם המוזאיקה והגלזורה – בודדה מזהב, מראות זכוכית מבהיקות וגוני כסף – ויחד עם כל אלו – משחקי אור וצל מופלאים היוצרים אפשק שונה בכל שעה משעות היום. התאילנדים פשוט רתמו את הטבע לתוך יצירת האמנות שלהם – וכיוון שהשמש היא חלק מהצבעוניות והברק – היא משנה את הצבעים לאורך היום: בבקר – ירוק, בצהריים – זהב ובערב – כסוף.
זו היתה גדולתם של אמני העולם השין – הם פעלו בתוך הטבע ובתוך האלמנטים והפכו את פלאי הטבע לחלק מהיצירה האנושית – שיר הלל מושלם לאלים.