שמלות כלה לאורך ההיסטוריה

כיצד נולדו שמלות הכלה כפי שאנו מכירים אותן היום?

אם היום, בתקופה המודרנית, מסמל טקס החתונה את אהבתם הרומנטית של החתן והכלה, הרי שבעבר ההיסטורי שימשה החתונה כסוג של הסכם עסקי הנחתם בין ההורים של בני הזוג. לנישואין הייתה מטרה מוצהרת: למצב ולשדרג את המעמד החברתי והכלכלי של המשפחות, ועל כך, כל פרטי הטקס, כולל שמלת הכלה, נועדו להפגין את היכולת הכלכלית של המשפחות ולייצג סמל סטטוס בפני האורחים. בניגוד למסורת המודרנית, רוב שמלות החתונה לא נרכשו במיוחד לטקס והכלה לבשה את השמלה היפה ביותר שלה. את שמלת החתונה נהוג היה ללבוש גם לאחר הטקס, באירועים חגיגיים רבים.

רק לא לבן

בעבר, הצבע הלבן בשמלת כלה לא היה פופולארי בשל חוסר הפרקטיות שבו: השמלה הלבנה מתלכלכת בקלות ולאחר החתונה לא ניתן ללבוש אותה שוב. לכן, במקרים רבים, השמלות שנבחרו לחתונה היו דווקא בגוונים כהים, פונקציונאליים הרבה יותר. למעשה, כמעט כל צבע התאים למטרה, למעט ירוק אשר נחשב למביא מזל רע. אצל הנוצרים אהבו במיוחד גווני כחול למיניהם, מכוון שצבע זה סימל טוהר וצניעות והיה מקושר למריה הבתולה. גווני האפור היו מקובלים אצל כלות אשר הדגישו צניעות, השחור נלבש בחתונה של אלמן ובמסורת הקלטית העתיקה, ובתרבויות סין והודו נהגה הכלה ללבוש שמלה אדומה אשר סימלה פוריות ומזל. כלות יפניות מסורתיות לבשו לעתים שמלות חגיגיות המשלבות צבעים רבים, גם במהלך הטקס וגם בחגיגות החתונה.

שמלת כלה לבנה

בימי הביניים השמלה הלבנה נלבשה רק במקרים נדירים בחתונות של בני אצולה וסימלה יוקרה וטוהר. שמלת החתונה הלבנה של מלכת ויקטוריה בשנת 1840 נתנה השראה לרבות מבנות העם, אשר רצו להידמות למלכה היפיפייה. מספר שנים לאחר החתונה הממלכתית, פרסם עיתון נשים פופולארי מאמר אופנה, בו נטען כי הצבע הלבן הוא המתאים ביותר לשמלת כלה. כך למעשה הפכה השמלה הלבנה לטרנד המוביל בחתונות.

בזכות הטכנולוגיות המודרניות, אשר התפתחו במהלך המהפכה התעשייתית, יכלו הכלות ממשפחות עשירות להרשות לעצמן שמלות עטורות בדים בגוונים לבנים וקישוטים נוצצים. ואומנם, רק בתחילת מאה ה-20 הפך הטרנד של שמלת החתונה הלבנה לנהוג גם במשפחות עממיות.

ההינומה

מעניין במיוחד לחקור את המשמעויות של פריט חתונה נוסף – גלימת כלה או ההינומה המסורתית. לפי הפירושים המסוימים, מסמלת הינומה הגנה מעין הרע ומבטאת התחייבות סימבולית של הכלה לבעלה לעתיד. לפי פרשנויות נוספות, ישנו קשר בין גלימת הכלה לטקס החופה היהודית.

לפרחים תפקיד חשוב

שימוש בפרחים כפריט קישוט של בגד החתונה היה פופולארי בכל התרבויות לאורך ההיסטוריה. במסורות רבות לא רק הכלות נשאו פרחים אלא גם החתנים. בחירת סוג הפרח (או צמח) הייתה קפדנית ביותר ונשאה משמעויות רבות: ורדים סימלו אהבה, פרחים כתומים שימשו כהשראה לפריון, זרי שום נועדו להגן מפני הרוחות הרעים וצמח רוזמרין הבטיח זיכרונות טובים. פרחים לעתים קישטו גם את הכתרים שעל ראש החתן והכלה, אשר היו עשויים בצבעיי זהב וכסף וסימלו את המעמד החגיגי של האירועים. כתרים אלה משמשים גם היום במסורת נוצרית אורתודוקסית.

פורסם בקטגוריה שמלות כלה, סיפורי שמלות כלה, עיצוב שמלות כלה, שמלות כלה מפורסמות